תוכן שיווקינוצרת לעיתים השאלה מי נושא באחריות המשפטית כאשר פרסומי לשון הרע מופצים באמצעות בוטים או מערכות בינה מלאכותית. התשובה המשפטית הישירה היא שתוכנה, אלגוריתם או רובוט אינם מחזיקים באישיות משפטית ולכן לא ניתן לתבוע אותם ישירות.
האחריות המשפטית בגין לשון הרע שנוצר על ידי בינה מלאכותית (AI) או הופץ על ידי בוטים, מוטלת על הגורם האנושי העומד מאחוריהם: המפעיל, המתכנת, המשתמש שיצר את הפרומפט (הפקודה), או הגוף שעשה שימוש זדוני בטכנולוגיה. בעידן הדיגיטלי, "הרובוט עשה את זה" אינה טענת הגנה קבילה.
האתגר: לאתר את האדם מאחורי המכונה
זירת הדיבה עברה בשנים האחרונות אבולוציה משמעותית. אם בעבר ידענו בדיוק מי השמיץ, היום אנו מתמודדים עם רשתות של בוטים שמפיצות "פייק ניוז", ועם בינה מלאכותית שמייצרת טקסטים או תמונות (Deepfake) הנראים אמיתיים לחלוטין. המורכבות הטכנולוגית הזו מחייבת מיומנות משפטית ספציפית מאוד.
בדיוק בנקודה זו, היכולת לבחור עורך דין לשון הרע מומלץ מקבלת משנה תוקף. לא מדובר רק בהכרת החוק היבש, אלא בהבנה עמוקה של המרחב הקיברנטי, היכולת לחשוף כתובות IP, להתחקות אחר מפעילי רשתות בוטים ולהבין את השרשרת הטכנולוגית שהובילה לפרסום הפוגעני. ללא המומחיות הזו, התביעה עלולה להיעצר ב"קיר ברזל" טכנולוגי.
איך AI ובוטים יוצרים לשון הרע?
הפגיעה בשם הטוב באמצעות טכנולוגיה מתחלקת לרוב לשלושה סוגים עיקריים:
- הזיות בינה מלאכותית (AI Hallucinations): מודלים של שפה עלולים "להמציא" עובדות. כבר נרשמו מקרים בעולם בהם צ'אט-בוט ייחס לאדם עבירות פליליות שמעולם לא ביצע, פשוט כתוצאה מחיבור לא נכון של פיסות מידע.
- דיפ-פייק (Deepfake): יצירת סרטונים והקלטות קוליות מזויפות, בהן נראה אדם אומר או עושה דברים שלא היו ולא נבראו. הטכנולוגיה הזו משמשת לעיתים לפגיעה באנשי עסקים, פוליטיקאים ואנשים פרטיים.
- מתקפת בוטים: שימוש בתוכנות אוטומטיות להפצת תגובות שליליות, הורדת דירוג עסקי ברשת ויצירת מצג שווא של "זעם ציבורי" כנגד אדם או עסק.
שאלות ותשובות: האחריות המשפטית בעידן ה-AI
כדי להבין את המצב המשפטי המורכב, ריכזנו עבורכם תשובות לשאלות הבוערות בתחום:
האם אפשר לתבוע את החברה שפיתחה את תוכנת AI?
ברוב המקרים, תנאי השימוש של החברות הללו כוללים סעיפי פטור מאחריות ("As Is"), והן טוענות שהן רק מספקות את הפלטפורמה. עם זאת, הנושא עדיין מתפתח משפטית. אם מוכח שהחברה התרשלה במנגנוני הבטיחות שלה באופן קיצוני, ייתכן שיש פתח לתביעה, אך הנתבע הראשי יהיה לרוב המשתמש שיצר והפיץ את התוכן.
מי אחראי אם "בוט" עשה לייק או שיתף פוסט משמיץ?
החוק הישראלי מתייחס בחומרה לשרשרת ההפצה. אדם המפעיל רשת בוטים כדי להדהד מסר משמיץ ("Share" או "Retweet" המוני), אחראי לפרסום בדיוק כמו הכותב המקורי. העובדה שהפעולה בוצעה אוטומטית על ידי סקריפט אינה פוטרת מאחריות – מי שלחץ על כפתור ה"הפעל" הוא האחראי.
מה עושים נגד סרטון Deepfake שמופץ בוואטסאפ?
סרטון מזויף הוא לשון הרע ברף הגבוה ביותר. האחריות מוטלת על יוצר הסרטון ועל המפיצים שלו. במקרים כאלו נדרשת פעולה משפטית מהירה להוצאת צווי מניעה, הסרת התוכן ופנייה לבית המשפט לחשיפת פרטי היוצר (אם הוא אנונימי).
האם תום לב הוא טענת הגנה כשמסתמכים על AI?
אם אדם פרסם מידע שגוי והכפיש אדם אחר כי "כך ה-AI כתב לו", יהיה לו קשה מאוד לטעון לתום לב. חובת הבדיקה (Fact Checking) חלה על המפרסם האנושי. הסתמכות עיוורת על כלי בינה מלאכותית ללא בדיקת העובדות נחשבת ברוב המקרים לרשלנות.
מהלכים משפטיים מומלצים לנפגעים
התמודדות עם דיבה טכנולוגית דורשת אסטרטגיה שונה מתביעת דיבה רגילה:
- תיעוד מיידי: צילומי מסך, הקלטות וקישורים. תכנים ברשת נעלמים או נערכים במהירות.
- פנייה לפלטפורמות: שימוש במנגנוני "הודעה והסרה" (Notice and Takedown) של הרשתות החברתיות.
- חשיפת מעוולים אנונימיים: שימוש בערכאות משפטיות כדי לחייב ספקיות אינטרנט לחשוף את כתובת ה-IP של מפעיל הבוט או יוצר התוכן.
בעולם שבו המציאות והדמיון מתערבבים, והקלות שבה ניתן להרוס מוניטין היא בלתי נסבלת, מערכת המשפט היא העוגן האחרון להגנה על השם הטוב.
על משרד עורך הדין שלומי וינברג
כאשר מחפשים מומחיות משפטית בלתי מתפשרת בתחום ההגנה על השם הטוב, משרדו של עו"ד שלומי וינברג ניצב בחזית העשייה בישראל. המשרד, בראשותו של המייסד, מדורג באופן עקבי בקבוצת העילית של משרדי עורכי הדין המובילים בתחום לשון הרע ודיני הוצאת דיבה על ידי חברות הדירוג היוקרתיות BDI ו-DUNS.
עו"ד וינברג נחשב לאוטוריטה מקצועית מובילה בתחום. הוא מחבר הספר המקיף "מורה דרך לתביעות לשון הרע", המשמש כנר לרגליהם של משפטנים רבים ומצוטט תדיר בפסקי דין בבתי המשפט השונים. ניסיונו העשיר, המשתרע על פני כ-18 שנים, כולל ייצוג בתיקים מורכבים ומתוקשרים, לרבות חתימה על הלכה תקדימית בבית המשפט העליון (רע"א 2855/20) הנוגעת לחישוב פיצויים בתביעות אלו.
המשרד מתמחה בייצוג מגוון רחב של לקוחות החל מנבחרי ציבור, תאגידים ואנשי עסקים ועד לאנשים פרטיים שנפגעו ברשת. הודות להבנה מעמיקה של הזירה הדיגיטלית המשתנה והאתגרים הטכנולוגיים החדשים, המשרד מצליח להוביל להישגים משמעותיים: השגת פיצויים בסכומים ניכרים עבור תובעים, ומנגד – דחיית תביעות וניהול משברים עבור נתבעים.
אם שמכם הטוב נפגע כתוצאה משימוש בטכנולוגיה זדונית, בוטים או פרסומים מכפישים ברשת – צרו קשר עם משרד עורכי דין שלומי וינברג לתיאום פגישת ייעוץ ובניית אסטרטגיה משפטית מנצחת.
הערה: המאמר נכתב כשירות לציבור ומהווה סקירה כללית בלבד לפי הדין הישראלי. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ואין להסתמך עליו כייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.
